כשחברתי מיכלי הציע לי שניגש יחד למבחנים לדיילות אוויר בחברת תעופה מפורסמת (לא נגיד איזה, אני בכל זאת עובדת שם, אבל כולכם שמעתם עליה), חשבתי – למה לא, בעצם? במקום למלצר בבית קפה במהלך התואר השני, אני אעשה את זה באוויר, ובנוסף אקבל הזדמנות לראות עולם - טיסה לניו יורק מדי פעם ( על חשבון הברון) , לתרגל את האנגלית ולעשות הרבה שופינג. אז הלכנו, והתקבלנו, ועברנו את הקורס המפרך הזה, המלא בחשיבות עצמית (ותודעת שירות! וטיפוח עצמי! וחיוך, חיוך, חיוך! ואתן מייצגות לא רק את החברה – אתן מייצגות את המדינה!), וכבר ראינו את הארץ המובטחת, ואז גילינו שהשיבוצים, או השיבוצים, לא תענוג בכלל.
מסתבר שאת הדיילות החדשות טוחנים. שזה מובן וידוע – תמיד טוחנים את הצעירים. אבל במקרה שלנו, איתרע מזלנו וסיימנו את הקורס בתקופת הקיץ ואתם יודעים מה זה אומר: דילים, דילים, דילים! וכך, במשך ימים שלמים עשיתי טיסות הלוך וחזור לכרתים, כי החברה הציעה טיסות שכר משולבות מלון לכל העמך-ישראל שרצה חבילות נופש בכרתים. או טיסות קוויקי – טסים לאמסטרדם, נגיד, מורידים את הנוסעים, מנקים את המטוס וישר מקבלים את הנגלה שחוזרת לארץ. לדיילות אין זמן אפילו, תסלחו לי, להשתין.
כמובן, לא הכל רע. יצא לי לעשות פעם-פעמיים טיסות ארוכות יותר, וזה כיף לאללה. מתיש, מתיש בטירוף, אבל אחרי זה מקבלים בדרך כלל שלושה ימי שהייה על חשבון החברה, כולל מלון ואש"ל, מה שמשאיר המון זמן לסייט-סיינג ולשופינג. החיסרון: יש המון זמן לשופינג...
עוד יתרון, הוא שאני יכולה להטיס את בן הזוג שלי בחינם, ובהיעדר אחד כזה כרגע בחיי – יש לי הטבות משמעותיות לחברות או קרובי משפחה. חברה אחרת שלי, אידי, הציעה שנחפש חבילות נופש ברודוס, לחגוג את סיום הלימודים (שנה ראשונה, כן? וזה בלי לקחת בחשבון סמינרים ועובודות והצעת תזה שאני מתעלמת ממנה כרגע באלגנטיות). אמרתי לה – מה חבילות נופש? ארגנו עוד כמה בנות, שכרנו וילה מדהימה על הים, והטיסה – על חשבון הברון. כלומר, בשבילי. אבל גם הן קיבלו הנחות יפות.
אבל כמובן, החוויות הכי מצחיקות הן עם הנוסעים. לכם בעצם פתחתי את הבלוג הזה – כדי לספר על החוויה שלי בנופש בכריתים. אבל זה כבר בפוסט הבא.
בינתיים, הנה כמה תמונות מרודוס. שתקנאו:
